בחודשי הקיץ החמים, שטחים חקלאיים רבים המיועדים לגידולים עונתיים, מתמלאים באבטיחים ולא רק אבטיחים כפרי מאכל, גם אלו המיועדים לתעשיית ה"פיצוחים". עושה רושם שהשנה לא ייחסר לאוהדי הכדורגל הישראלי, מה לפצח ביציעים!

לאור העובדה, כי מדובר בגידול 'חסכוני' מבחינת צריכת המים, משאב חשוב ומרכזי בתחום החקלאות בייחוד לאור השנה השחונה, מעדיפים החקלאים ובעיקר השנה בעונת הקיץ, לגדל בשטחים החקלאיים אבטיחים מהזן הישן לטובת תעשיית הפיצוחים.
זן האבטיח המיועד לשוק הפיצוחים הינו 'מללי', זן אבטיחים הקרוי על שם כפר 'מלל' (מקום הולדתו של אריק שרון ז"ל) שם אומרים הומצא זן האבטיחים הזה, שנחשב לאחד הוותיקים בשוק האבטיחים ונוצר באמצעות הכלאה בין זני האבטיח האמריקאי לאבטיח הערבי- בלאדי.
מדובר באבטיח קטן יחסית בגודלו, בעל קליפה בהירה יחסית שתוכו אדום עז. על אף טעמו המתוק מאוד, אינו משווק כיום לצורך אכילה, בשל ריבוי הגרעינים בתוכו ולכן משמש לענף ה'פיצוחים'.
ב'חברה לפיתוח הגליל' מציינים, כי ברחבי עמק החולה קיימים כ- 5,000 דונם לגידול זן 'מללי' של האבטיחים המשווק לתעשיית ה'פיצוחים' בישראל. הזן מטופח בשטחים החקלאיים, במשך שלושה עד ארבעה חודשים, מאמצע האביב.
על פי נתוני ה'חברה לפיתוח הגליל', מכל דונם גידול מופקים השנה כ- 100 קילוגרם של גרעינים וכי בסך הכל מדובר על כמות שיא של כ- 500,000 קילו של גרעינים בעונה, כולם לצורכי השוק המקומי. מדובר בעלייה של כ- 20 אחוזים ביבול!

צילום – החברה לפיתוח הגליל

האבטיחים גדלים בשורות ונאספים על ידי מגוב וקומביין. המגוב קוטף את האבטיחים ומסדרם בשורה אחת מרכזית. מיד אחריו נכנס לפעולה הקומביין שמעלה את האבטיחים באמצעות מסוע מוטות, אל יחידת הריסוק, שם באמצעות פטישים מרוסקת קליפת האבטיח והתוצרת מועברת למכונת הדייש להפרדת הגרעינים.
בימים אלו משלימים החקלאים את עבודת הקטיף וההפרדה ובסוף ספטמבר, תחילת אוקטובר, את האבטיחים המעטרים את השטחים החקלאיים בעמק יחליפו גידולי חורף שונים ומגוונים.

צילום – החברה לפיתוח הגליל