שנה אחרי הנישואין הודיע הבעל: אני לא חייב בכתובה

בני הזוג בתחילת שנות השלושים לחייהם, נישאו לפני שנה וחצי בטקס מרהיב בנוכחות אלף מוזמנים. הם הכירו יחד כשלמדו משפטים באוניברסיטה העברית בירושלים ואחרי חמש שנות הכרות נישאו והחגיגה לא ידעה גבול.

בין היתר לעיני אלף אנשים נערך טקס החופה, שם נקב הבעל בסכום של מיליון שקלים בכתובה. "הזוג הזה לעולם לא יתגרש. הם כל כך מתאימים האחד לשני", אמרו אז החברים. אבל פחות משנה אחרי הנישואין נתגלו הבקיעים הראשונים. הבעל חשד כי אשתו בוגדת בו. לדבריו אין לו הוכחות אבל התנהגותה מוזרה.

כדי להשתחרר מתשלום הכתובה הוא טען להגנתו כי הנישואים אינם כשרים מאחר וענד לאשתו את טבעת הנישואין בניגוד להלכה, על אצבע יד שמאל. "החתן יענוד את טבעת על האצבע המורה של יד ימין של הכלה שלו מתוך מחשבה על ירושלים, כדבר הפתגם אם אשכחך ירושלים". לדבריו, היא הושיטה את יד שמאל ולכן ענד לה את הטבעת על  אצבע המורה ביד שמאל.

ההלכה קובעת במפורש כי רק "לאחר הטקס תוכל הכלה להעביר את הטבעת לכל אצבע אחרת שעליה היא תרצה לענוד אותה…"

האישה טוענת: "בעלי מחפש דברים מתחת לאדמה כדי לא לשלם את הכתובה. המציא שבגדתי ועל זה הוא ישלם… עכשיו הוא טוען כי טקס החופה פסול". באמצעות עורכת הדין שרין סולן, מבקשת האישה את מלוא הכתובה ופיצויים על נזקים נפשיים שגרם לה. בין היתר טוענת האישה: "ענין הטבעת בטל בשישים ולא ראוי לתגובה. הכל נעשה כדת וכדין בנוכחות עדים והרב המכובד שהשיא אותנו".

הבעל טוען כי הסיבה היחידה שהוא מבקש בגינה להתגרש היא בגידת אשתו. בנוסף הוא טוען "אני פטור מכתובה כי החופה אינה כשרה. בנוסף אישה בוגדת לא ראויה לכתובה". עו"ד סולן טוענת כי תרגיל הטבעת הוא ילדותי וגם אם יתברר כי נפלה טעות היא אינה פוסלת את הכתובה והנישואין.