ניסנקורן וארגוני העובדים השונים, ראו שביתה יכולה לעלות ביוקר. כך עולה מהמקרה הבא: מנהל באחד מבתי הספר בצפון, ששביתת לימודים גרמה לו לקבל נזיפה ממועצת העיר גרמה לו לדבריו לקבל "התקף לב" והוא תבע מהביטוח הלאומי להכיר באירוע כ"תאונת עבודה" וכך היה בסופו של תהליך.

המנהל פנה באמצעות עו"ד סאמי אבו ורדה לבית הדין לעבודה וטען כי לפני כשנה כאשר היתה שביתה כללית במגזר הערבי במחאה על הריסת בתים, המנהל הגיע לבית הספר וכאשר נוכח שאף תלמיד לא הגיע, שיחרר את המורים לביתם והודיע על החלטתו למועצה המקומית.
לדבריו בתוך דקות קיבל טלפון מהמועצה ונאמר לו ש "ראש המועצה נרגז, המום וזועם מהחלטתו לשחרר את המורים". המנהל חש לפתע לחץ בחזה ונסע לביתו. כעבור כשעה קיבל טלפון מהמפקח על בית הספר שסיפר לו שוב שראש המועצה נסער ונרגז. המנהל הבין שהוא יוזמן לשימוע ועלול להינזף. לדבריו "הכאבים בחזה והלחץ התגברו הוא חש זיעה וראייה מטושטשת" הוזעקה לו ניידת טיפול נמרץ הוא הועבר לבית חולים בצפון שם נקבע כי עבר התקף לב ובהמשך הועבר לבית החולים "שיבא" לניתוח מעקפים.
בביטוח הלאומי טענו שאוטם שריר הלב נבע "ממחלה טבעית" וצירפו חוות דעת של רופא ממחה שגם בעבר סבל המנהל מבעיות בליבו. שופט בית הדין לעבודה אסף הראל קבע כי המחלוקת היא בשאלה: האם שיחת הטלפון שקיבל המנהל ממעסיקו וממפקח משרד החינוך היו בבחינת אירוע חריג בעבודה ונתן לביטוח לאומי ארכה לבחון את הסוגיה. בסופו של דבר הודיע הביטוח הלאומי כי הוא חוזר בו מעמדתו ויכיר במקרה כ"תאונת עבודה".
בתגובה אמר עו"ד אבו ורדה כי מדובר באירוע קשה שהתרחש בזמן העבודה והוכחנו שלמרות חוות דעת מנוגדת שהציג הביטוח הלאומי, הצדק היה איתנו".