התגלו גלעיני הזיתים מלפני 7,000 שנים החושפים את אורחות החיים של אבות-אבותינו
עד כה לא מצאו הארכאולוגים עדויות למערכות השקיה בתקופה כה קדומה וההערכה היא שבשלב זה של ההתפתחות האנושית יכולת זו לא הייתה קיימת
הם אכלו חיטה, שעורה וכוסמת, עדשים ואפונים. היו להם עדרי עיזים, כבשים, בקר וגם חזירים, אותם הם אכלו בעיקר במקרים של אירועים חגיגיים במיוחד. וכעת, בעונת החפירות האחרונות גילו החוקרים מאות גרעיני זית, מה שמחייב מחשבה מחודשת – על שיטות השקיה קדומות או על מסחר קדום.
צילום משלחת תל צף
חוקרי מכון זינמן באוניברסיטת חיפה בשילוב חוקרים מאוניברסיטאות אחרות בעולם חושפים את אורח החיים של אבות-אבותינו שחיו לפני למעלה מ-7,000 שנים בתל צף שבעמק בית שאן. "קיומה של מערכת חקלאית קדומה כל כך הנסמכת על השקיה מלאכותית תחייב שינוי משמעותי באופן שבו אנו תופסים את התחכום החקלאי שלהם", אמר פרופ' דני רוזנברג ממכון זינמן לארכיאולוגיה באוניברסיטת חיפה, שמנהל את פרויקט המחקר בתל צף יחד עם ד"ר פלוריאן קלימשה מהמכון הגרמני לארכיאולוגיה בברלין (DAI).
תל צף הוא אתר פרהיסטורי הנמצא על הגבול עם ירדן, לא הרחק מקיבוץ טירת צבי. האתר בן למעלה מ-7000 שנים, תקופה שבה בני האדם כבר חיים בישובי קבע ונסמכים על כלכלת צמחים ובעלי חיים מבויתים, אך טרם הופעת הערים הקדומות שהתאפיינו בארגון חברתי-כלכלי מורכב. תקופה זו מהווה למעשה את הבסיס להקמת הערים הקדומות והתרבויות הקדומות של המזרח הקדום – שנחשבות לערש הציוויליזציה, אולם עד כה היא כמעט ולא נחקרה באזורנו.
המחקר החדש שמובילים פרופ' רוזנברג וד"ר קלימשה ומשלב חוקרים ממגוון רחב של דיספלינות, מתמקד בין היתר בממצא הבוטני שמהווה עדות לתנאים הסביבתיים ששררו בעמק הירדן לפני כ-7000 שנים, לתכנון הכלכלי ולדיאטה של האוכלוסייה הקדומה באזור, לשיטות החקלאיות שלהם ולארגון החברתי המורכב שלהם.
כאמור, הגילוי המרכזי של עונת החפירות האחרונה שהסתיימה זה עתה היה מאות גלעיני זיתים. הכמות הגדולה שנמצאה בתל צף, יחד עם העובדה שמרבית הגלעינים נמצאו באזורים מסויימים בלבד, מעלה מספר שאלות ומחייבת, לדבריו של פרופ' רוזנברג, חשיבה מחודשת על שיטות ההשקיה הקדומות או לחלופין, על קשרי המסחר העתיקים בזיתים ואולי אף בשמן הזית.
