הטמפרטורה הממוצעת באגן הים התיכון עלתה מאז המהפכה התעשייתית ב-1.4 מעלות צלזיוס – כמעט פי 1.5 מאשר הממוצע העולמי, כך עולה ממחקר בינלאומי חדש שנערך בשיתוף אוניברסיטת חיפה ופורסם בכתב העת היוקרתי "Nature Climate Change". "אזור אגן הים התיכון נחשב רגיש במיוחד בגלל מאות מליוני בני האדם שחיים סביבו, מצוקת המים שכבר קיימת בו, בעיית הפליטים וחוסר היציבות השלטונית בחלק מן המדינות. לכך יש להוסיף גם את עומסי התיירות המאפיינים את האזור. המחקר מראה את ההשלכות החמורות של שינויי האקלים באזורנו על המערכות האקולוגיות, אספקת המים והמזון ובריאות הציבור". אמרה פרופ' שלומית פז מעורכות המחקר.

על פי מחקרים ודוחות על ההשפעות של שינויי האקלים, נמצא כי אזורים רבים על פני כדור הארץ צפויים לסבול משינויים מרחקי לכת כתוצאה מעלייה במקרים של מזג אויר קיצוני הנגרם כתוצאה משינויי האקלים. במחקר הנוכחי בדקה פרופ' פז, ראש החוג לגיאוגרפיה ולימודי סביבה באוניברסיטת חיפה, יחד עם קבוצת חוקרים משבע מדינות נוספות את השפעת שינויי האקלים הגלובליים על אגן הים התיכון. הנתונים המופיעים במאמר מתבססים על מדידות אשר מבוצעות לאורך השנים במוסדות מחקר בינלאומיים שונים באמצעות נתוני תחנות מטאורולוגיות מרחבי כדור הארץ ובאמצעות מודלים אקלימיים שונים וממצאים גיאו-אקלימיים.

מהממצאים עולה כי ההשפעות של שינויי האקלים חמורות יותר באגן הים התיכון. ראשית, נמצא כי הטמפרטורה הממוצעת באזור אגן הים התיכון עלתה בשיעור של 1.4 מעלות צלזיוס מאז התקופה הטרום תעשייתית, זאת לעומת עלייה של מעלה אחת בממוצע הכלל עולמי. במקביל לעליית הטמפרטורה גוברת גם המגמה של ירידה בכמות המשקעים, ובכך מוחמר המחסור במים המביא לפגיעה בתפוקה החקלאית בעיקר בארצות דרום הים התיכון. הגדלת מכסות המים כדי לכסות על הפגיעה בחקלאות תיצור קונפליקט עם הצורך במים לשימושים אחרים כגון: מי שתיה, תעשייה ותיירות.

עוד עולה מהמחקר כי מפלס הים התיכון עלה במהלך עשרים השנה האחרונות  ב – 6 ס"מ כתוצאה מאובדן של נפח הקרח באנטרקטיקה, גרינלנד ובאזורים הררים רבים. בנוסף, חומציות המים גדלה באופן משמעותי. לדברי החוקרים, חלק גדול מן האוכלוסייה באגן הים התיכון מתגורר קרוב מאוד לחוף ועלול לסבול מהצפות רבות ומסערות בחורף. כמו כן, חדירת מי מלח מהים תפגע בקרקעות חקלאיות באזורים רבים כדוגמת אזור הדלתא בנילוס המאופיין בצפיפות אוכלוסייה גבוהה ביותר.

סכנה נוספת, שייתכן שכבר ראינו את סימניה הראשונים בקיץ האחרון, נוגעת להתפרצות של מחלות המועברות ע"י חרקים. לדברי החוקרים, גלי החום הקיצוניים מהווים כר גידול נוח לחרקים נושאי מחלות כמו קדחת מערב הנילוס שקיימת בישראל או מחלת הצ'יקונגוניה שהתפרצה לאחרונה במדינות שונות באגן הים התיכון. "השפעת שינויי האקלים על בריאות הציבור היא ברורה. ראינו זאת בקיץ האחרון גם בישראל עם העלייה בתחלואה ממחלות המועברות ע"י חרקים כמו קדחת מערב הנילוס או לישמניה", אמרה פרופ' פז.

בכדי להתמודד עם שינויי האקלים החוצים גבולות, יש צורך בשיתוף פעולה בין מדינות האזור באמצעות מחקר, היערכות למציאות המשתנה ומאמץ משותף להפחתת פליטות גזי חממה. כותבי המאמר מהווים צוות מוביל של רשת החוקרים הים תיכונית ה-MedECC (הבוחנת שינויי אקלים וסביבה באגן הים התיכון) הנתמכת ע"י סוכנויות ממשלתיות וגופים בינלאומיים. "ברשת מעורבים כיום 400 מדענים מומחים ממדינות הים התיכון, המבצעים סינתזה של הסיכונים והאתגרים. מטרתנו להציג אותם בפני קובעי המדיניות ובכך להעניק להם כלים וידע לצורך היערכות וקבלת החלטות מושכלות" מסכמים החוקרים.