בית הדין הרבני צריך לפסוק בשאלה, האם קיום מנהגי החופה הוא חובה ויש בו כדי להכריע, האם טקס הנישואין כשר.

האם יפסול בית הדין הרבני את הנישואין של בני זוג מהצפון, לאחר שהתברר כי אחד מהשושבינות שליוו את הכלה היתה בתם של זוג שמעולם לא נישאו כדת משה וישראל.

טענה זו מונחת לפתחו של בית הדין הרבני על ידי אישה צעירה, שלימים התחזקה באמונתה ואחרי עשר שנות נישואין הבינה כי נישואיה לא היו מקודשים כדת משה וישראל על פי ההלכה והמקובל.

הזוג שנישא לפני 12 שנים הביא בינתיים לעולם שלושה ילדים. האישה, חוזרת בתשובה, ניסתה לגרור אחריה את בעלה שסירב לשמור את מנהגי השבת בקנאות, אבל הבהיר לרבנים באמצעות עורכת הדין שרין סולן כי הוא מאד אוהב את אשתו. "היא אם ילדי ואני מוכן לקבל על עצמי את כל המגבלות שהנהיגה אשתי בשבת ובכלל אבל אין עלי חובה לחזור בתשובה", אמר.

בבקשה לבית הדין הרבני טוענת האישה כי בהלכות החתונה ומנהגיה נאמר בין היתר כי לאחר שהחתן מכסה את ראשה של הכלה בהינומה, קמה הכלה מכיסאה ובליווי של שתי השושבינות, אחת מימינה ואחת משמאלה, פוסעת אל מתחת לחופה, עד שהיא ניצבת לצידו של החתן. עוד היא טוענת כי נכון הוא שבדרך כלל ההורים משמשים כשושבינים ומלווים את ילדיהם לחופה, אבל כשמדובר בשושבינות מתחת לגיל 10 הן צריכות להיות בנות לזוג נשוי הנשואים זה לזה בזיווג ראשון, כדי שיהיה בזה סימן טוב לחתונה. "התברר לי שאחת השושבינות היא בת להורים שמעולם לא נישאו בישראל אלא בקפריסין בנישואין אזרחיים ולכן טקס החופה כולו אינו כשר ויש להיעתר לבקשתי להתגרש".

עו"ד סולן ציינה כי הבעל אינו מתכוון לוותר על השהות במחיצת ילדיו ולכן אינו רוצה להתגרש. "לא אשתי ולא אני שמנו עיננו בבן או בת זוג אחרים, לכן תביעת הגירושין הזו נולדה בחטא  ואסור לה להתקיים".