סוכריות הגומי חנקו את התוכי אבל פתחו את פיה של ה"אופר" שעבדה בבית על תקן של אם בית, אבל גם כמאהבת במשרה מלאה

בני זוג מהמעמד הגבוהה החליטו להעסיק "אופר" במשרה מלאה. לצורך הענין הם אף העמידו לרשותה דירת סטודיו מתחת לביתם. בין יתר תפקידיה הרבים, כמו הטיפול בילדים הקטנים, ניקיון הבית ובישולים, היה עליה לדאוג גם לתזונה של התוכי המדבר שהיה "הבייבי" של הבעל.
האישה מנהלת בית ספר במקצועה, טוענת בבית דין הרבני, באמצעות עורכי הדין שרין ואורן סולן, כי בעלה היהלומן הביא את "האופר" לביתם לפני מספר שנים, לא רק למטרות אחזקת הבית וטיפול באביו המבוגר, אלא גם במטרה שזו תשמש לו מאהבת. בכתב התביעה שהגישה גם לבית המשפט למשפחה הודתה האישה כי ניסתה לדלות מידע על הקשר בין "האופר" לבעלה, אבל כל ניסיונותיה העלו חרס.
עו"ד סולן טענה בין היתר כי "חכמים כבר אמרו כי מלאכתם של צדיקים נעשית בידי אחרים". וגוללה את טענות האישה עד לחשיפת האמת המרה. "בוקר אחד אחרי שכולם עזבו את הבית החל התוכי לצרוח ללא הפסקה. היא ניסתה להשיג את בעל הבית, אבל זה לא ענה לה. כשהבחינה כי התוכי מביט כל העת לכיוון השולחן עליו היתה מונחת צנצנת סוכריות גומי, החליטה לעשות מעשה בניסיון להשתיק את התוכי ונתנה לו כמה סוכריות גומי. כתוצאה מכך הפסיק התוכי לצרוח ושעה לאחר מכן נפח את נשמתו".
המעשה הזה התברר לימים כדבר הכי טוב שקרה לאישה. הבעל שדווח על האירוע נכנס לבית נסער והחל לגעור באופר ודרש ממנה לעזוב את הבית מיד. הוא ביקש ממנה לחדול מלהגיע לדירתם. בשלב הזה החליטה עוזרת הבית הרומנייה כי בטרם תשוב למולדתה תחשוף את האמת בפני האישה. "הוא היה המאהב שלי", אמרה לאישה. "הנה לך דוגמאות מצולמות" ועזבה את הבית.
עו"ד סולן העבירה לבעל דרישה שיעזוב את הבית במידי עד להסדר ביניהם. עכשיו מתעמתים בני הזוג בבית המשפט למשפחה על חלוקת הרכוש הרב ובבית הדין הרבני, והקרב ביניהם זועק לשמיים בדיוק כמו זעקותיו של התוכי האופר כבר מזמן ברומניה.