אומ״ץ מבקשת מהיועץ המשפטי לממשלה לדרוש מנבחרי הציבור לבצע את הוראות והנחיות הקורונה
בתנועת אומ״ץ, למינהל תקין מודאגים מאד מההפרות החוזרות ונישנות של נבחרי הציבור את הוראות והנחיות ההתנהגות תקופת הקורונה והסגרים.
יו״ר התנועה פליצ׳ה פלד והיועץ המשפטי של התנועה, עו״ד עמית עוז, פנו הבוקר ליועמ״ש, ד״ר אביחי מנדלבליט, לשר הבריאות יולי אדלשטיין, לפרויקטור הקורונה פרופ׳ גמזו, למנכ״ל משרד הבריאות פרופ׳ חזי לוי ויו״ר ועדת הקורונה ח״כ יפעת שאשא ביטון בבקשה לפעול כמיטב יכולתם למנוע תופעות של הפרת הוראות הקורונה לאור הדאגה לבריאות הציבור ומחשש ליציבות הדמוקרטיה.
כותבים ראשי התנועה: ״מאז ימי הסגר הראשון שהוטל על תושבי ישראל בשל מגפת הקורונה אנו מדווחים ללא הרף על הפרות חוזרות ונשנות של הסגר מצד חברי כנסת ושרים רבים. לא חולף כמעט יום בלי שמי מנבחרי העם נתפס מפר סגר בגל הראשון, היו אלה הבכירים ביותר בהיררכיה רה"מ ונשיא המדינה ועוד מספר שרים וחכים. אולם אם בגל הראשון היה מדובר בהפרות בודדות יחסית כעת מדובר בשיטפון של נבחרים הבוחרים להתעלם מהדין.
מסתבר שבגל הנוכחי, החמור פי כמה, שהאזהרות מקצה לקצה שנשמעות בכל אמצעי התקשורת אודות החובה בריחוק חברתי ושמירת הסגר העכשווי לא מפריעות לנבחרינו להמשיך בשגרת יומם – כולל למשל, תפילות בבית כנסת בצפת משרה שגרה במרכז, ביקורי ילדים של חכים נכדים, הורים, ומה לא.
החירות שנטלו לעצמם חברי הכנסת השרים ובכירים בשירות הציבורי חמורה מאות מונים מאחר ומדובר בנציגי הציבור בכנסת, באותם אלה שקוראים לציבור מכל במה להקפיד על כל ההנחיות קלה כבחמורה. אולם כאשר מדובר בהם עצמם ובקרוביהם, נפרץ הסכר ומשתנים הכללים. כל נבחר עושה כישר בעיניו. המשמעות הבלתי נסבלת היא כמובן, דין אחד לציבור ודין אחר, מקל, לנבחריו.
השאלה שצריכה להישאל היא כמובן, כיצד ניתן לצפות מהציבור הרחב לציית להנהגה במצב חירום כגון זה כאשר נבחריו עצמם "מצפצפים" על הכללים ?!
מדינת ישראל מצויה ממש בימים אלה של קורונה במשבר פוליטי חוקתי חברתי שלא ידעה כמותו מאז שנולדה. פוליטיקאים בכירים מפלגים ומסיתים מחנות יריבים זה בזה בהתמדה ובנחישות שלא הייתה בקרבנו מעולם. בין אם הם פועלים ביודעין או שלא, נוצר כאן סיכן ברור וודאי לעצם התנהלותה של מדינת ישראל כדמוקרטיה . הזלזול המופגן של נבחרי העם כמחוקקים בחוקים ובתקנות, מעבר לסיכון הבריאותי, הוא נדבך נוסף בדרך לאנרכיה במדינה ומהדק עוד יותר את החבל הכרוך כיום ממילא על צווארה של הדמוקרטיה הישראלי״.
