בית הדין האזורי לעבודה בחיפה קבע לאחרונה כי עובד חברת IBM שהוצע לו לפרוש מעבודתו בהסכמה ואירע לו אירוע נפשי תוך כדי הליך הפרישה – לא פוטר מעבודתו וגם לא פרש בהסכמה מעבודתו.

ביה"ד דחה את תביעתו של העובד לפיצויי הלנת פיצויי פיטורים וקבע כי התובע אינו זכאי לתשלום מענק פרישה בהסכמה, פיצוי בגין אי קיום שימוע מקדים לפיטוריו – שכן, מעולם לא פרש או פוטר. ביה"ד ציין כי התנהלות חברת IBM היתה ללא דופי. את חברת IBM ייצגו עו"ד יעקב מלישקביץ ועו"ד אוהד גלעדי.

בית הדין קבע עוד שהנתבעת פעלה כדין בהצעתה לפרישה בהסכמה והוא אינו זכאי לפיצוי בגין הפרת חובת תום הלב, עגמת נפש או פיצוי בגין אי מתן הודעה בכתב על תנאי העסקה. על הנתבע לשלם את הוצאות המשפט – בסך 10,000 שקלים.

מדובר בעובד שקיבל הצעת פרישה מרצון בשנת 2012 לאחר כעשרים שנות עבודה. העובד התבקש לתת מענה להצעה בתוך כשבועיים. בחלוף המועד, הוקפאה הצעת הפרישה על פי הנחיות יבמ העולמית לגבי עובדים שטרם הסכימו לפרוש – ובהם התובע.

לאור טרוניות מצד התובע אודות ביטול האפשרות שניתנה לו לפרוש, יבמ ישראל ביקשה וקיבלה אישור מיוחד מהחברה העולמית, להמשיך בהליכי הפרישה. משנמסר לו שהצעת הפרישה בתוקף, ארע מקרה חריג: הוא לקה באירוע נפשי, נעדר מעבודתו והוכר כמי שאיבד את כושרו לעבוד. האירוע אף הוכר כתאונת עבודה מהמוסד לביטוח לאומי.

בהחלטת ביה"ד נאמר בין היתר כי "לא נפל פגם בכך שיבמ פנתה לתובע בהצעה לפרישה בהסכמה – זאת, נוכח חוסר שביעות רצון מתמשכת מתפקודו מזה מספר שנים ברצף ותחת מספר ממונים. התובע לא פוטר מעבודתו – לא הייתה כוונה לפטרו והוא גם לא סבר שאלה פני הדברים "בזמן אמת". מעמדו של התובע בתקופת אובדן כושר העבודה נבע מרצונו להחלים ולשוב לעבודה וכוונתה של היתה יבמ לאפשר לו זאת. עובדות אלה גם מלמדות שאין יסוד לטענה לפיה יבמ ישראל פעלה שלא כדין כלפי התובע על רקע גילו.