בית משפט בחיפה נאלץ להתערב במחלוקת עקרונית בין שתי נשים שחיו יחד כזוג ונפרדו אחרי שהביאו לעולם שני ילדים מתקומת זרע. השאלה העקרונית עסקה בשאלה האם אחרי הפרידה שתי הנשים שוות זכויות על שני הילדים שהובאו לעלום בצוותא.

מדובר במקרה כאמור של שתי נשים שחיו יחד וביקשו להביא ילד לעולם מתרומת זרע ובסופו של תקופה הביאו שני ילדים. לימים כאמור נפרדו ונסיבות העובדתיות של המקרה עוסקות בשאלה האם בעת החיים המשותפים כשביקשו להרחיב משפחתן ופנו להליך הפרייה מתרומת זרע שנבחרה על ידי שתיהן, כעת הן שוות זכויות. האחת טוענת שאין כל קשר כי עזבה בטרם הלידה והשניה טוענת יש קשר, הייתי חלק מההליך.

מפסק הדין של בית משפט השלום בחיפה עולה כי עדי שם בדוי נשאה ברחמה את שני ההריונות. טל (שם בדוי) – הקטין הבכור, אומץ על ידי חגית ונרשם כבנן המשותף. באשר לקטין הצעיר – גל (שם בדוי), בנות הזוג נפרדו טרם לידתו בעת שהייתה עדי בשבוע ה- 31 להריון. חגית עתרה לזמני שהות עם הקטין גל. עדי טענה כי בין חגית לבין הקטין גל לא צריך להיות כל קשר.

השופטת הילה גורביץ שיינפלד עוסקת בהחלטה שלה בשאלת עיקרון טובת הילד בנסיבות המיוחדות של התיק, אשר מביאות את בית המשפט למסקנה, כי יש להעניק לקשר האחות של הקטינים טל וגל, משקל יתר וליצור קשר בין חגית לבין גל –הקטין שלא אומץ על ידה, כשחגית תהווה דמות מהותית בחיי גל. וזאת גם לשם המשך "הסיפור המשפחתי" שהחלו הצדדים יחדיו כמשפחה, טרם פירוקה. לצרכי ההחלטה ויצירת הקשר בית המשפט לא נדרש להכרעה באשר לשאלת הורותה של חגית כלפי גל הקטין אם לאו.