למרות הסברה המקובלת, לפיה במהלך הקיץ יש צריכה מוגברת של מלח, מחקר חדש שנערך באוניברסיטת חיפה מצא שאין הבדלים בצריכת המלח בין החורף והקיץ בישראל. "חשיבות המחקר בהבנה מוגברת לגורמים לצריכת המלח בקרב האוכלוסייה, שהיא סוגיה בריאותית חשובה. מאמצים רבים מושקעים ע"י משרד הבריאות והרפואה לצמצם את צריכת המלח, כך שככל שנבין טוב יותר את הגורמים לצריכתו, תשתפר יכולתנו לאיזון תזונתי משופר", אמר פרופ' מיכה לשם, ביו- פסיכולוג מהחוג לפסיכולוגיה באוניברסיטת חיפה שערך את המחקר.

במחקרים שנעשו בעבר, נמצא כי אצל אוכלוסיות הגרות במדבר צריכת המלח גבוהה וזאת ככל הנראה בגלל שהמלח מסייע במניעת התייבשות. כמו כן, על פי הסברה המקובלת, ההזעה הגדולה במהלך הקיץ שגורמת לגוף לאבד מלחים, כמו גם השתייה המרובה שמורידה גם היא את אחוז המלח בגוף, מביאה לכך שבמהלך הקיץ נצרוך יותר מלח מאשר בחורף. לדברי החוקר, סברה זו כה מושרשת, עד שבארצות הברית, לדוגמא, ההמלצות הרשמיות לצריכת נתרן בקיץ לוקחות כנתון את העובדה שבקיץ אנחנו צורכים יותר מלח. בפועל, עד היום לא בוצע מחקר אשר בדק את השפעת העונות או אקלים על צריכת המלח.
במחקר הנוכחי השתתפו 140 סטודנטים, ובו ביקש פרופ' לשם לבדוק את ההשפעה של חום הקיץ על צריכת מלח. המחקר התקיים בחיפה כאשר הטמפרטורה בקיץ הייתה גבוהה ב- 10 מעלות מהטמפרטורה החורף. הנחקרים נבדקו גם בחורף וגם בקיץ. לצורך הניסוי, התבקשו הנבדקים להימנע מאכילה, ומשתיה של משקאות שאינם מים למשך שעתיים לפני הבדיקה. בבדיקה נבדקו אופנים שונים של צריכת מלח, כמו הכמות שמוסיפים הנבדקים למרק, הצריכה הדיאטטית של נתרן, מידת ההמלחה של מזונות שונים, העדפה למתאבנים מלוחים ומבדקים פסיכופיסיים לאמוד את חוש הטעם של מלח.
מתוצאות המחקר עולה כי אין השפעה לעונות השנה על צריכת המלח. עוד נמצא כי צריכת המים אינה שונה ע"פ עונה, וההעדפה למתוק דווקא ירדה בקיץ. "יתכן והצריכה הדומה של מלח בחורף ובקיץ נובעת מחשיפה מועטה לאקלים האמיתי בגלל נפוצות מיזוג אוויר בסביבתנו" אמר פרופ' לשם.