יונה יהב פתאום משחק אותה "ירוק", מה שלא היה בעבר. עד היום הוא תקף אותנו, זלזל בנו, קרא לנו בשמות כמו "הזויים" ופתאום – לפני בחירות – הוא הפך להיות "האביר הירוק.

חגיגה אולי קצת מוקדמת אבל בכל זאת סיבה למסיבה. זו התחושה הכללית בחיפה בעקבות החלטת בית המשפט לעניינים מינהליים בחיפה בראשות השופטת ג'אדה בסול שקבעה כי על חיפה כימיקלים לרוקן את מכל האמוניה בעיר, שנגדו הוצא צו סגירה. השופטת נתנה לחיפה כימיקלים בעוד עשרה ימים. יחד עם זה לא ניתן מעשית לרוקן את המיכל על כל תכולתו ד"ר רויטל גולדשמיד הדגישה כי "למעשה התקבלה החלטה שלא יהיה ניתן לבצע והמכל ישאר מלא בחלקו. הבעיה נפתרה רק לכאורה".
אז לא רק פעילי ארגוני סביבה לא רצים לפצוח במחול ברחובות אלא גם המומחים. הסיבה הדרך עדיין ארוכה. במקביל אסר בית המשפט על החברה למלא את המכל שוב והורה לחברה לדאוג לחלופה לצרכי המשק לשעת חירום לאחר הריקון. ההחלטה הדרמטית שיש לו מר כי תצטרך קרוב לוודאי לעמוד במבחן של כמה ערכאות שכן ריקון של מיכל האמוניה יש לו השלכות בטחוניות לא מעטות והשלכות על כל מערך היצור בישראל. ההחלטה אתמול התקבלה במחיאות כפיים רבות באולם והשופטת ביקשה להרגיע את הנוכחים. בדיון אמרה השופטת כי, "הנתונים שהציגה עיריית חיפה באשר למידת הסכנה שהמתקן מהווה הדירו שינה מעיני".
המשמעות של ההחלטה היא שגם אם החברה לא תסיים להשתמש בכל העתודה של האמוניה במכל השנוי במחלוקת, בתוך התקופה שקצב בית המשפט, היא תהיה חייבת לרוקן את המכל עד אז. יש לציין כי חיפה כימיקלים חוכרת את המכל מהמדינה וכי לא כל האמוניה שמאוחסנת בו כרגע הם בשימוש החברה, כ-20% מתכולתו נמצאים בשימוש גורמים אחרים ובהם בין היתר מערכת הביטחון.
נציגי חיפה כימיקלים, שלא הגיעו לבית המשפט למשמע ההכרעה, מסרו כי "החברה תכבד את החלטת בית המשפט". ראש עיריית חיפה יונה יהב הוסיף כי הוא מברך את ההחלטה האמיצה של בית המשפט. "זהו הישג נוסף במאבק ארוך שנים ולא נפסיק עד שיסולק מכל האמוניה ממפרץ חיפה".
עו"ד ג'מילה הרדל ואכים, מנהלת עמותת אזרחים למען הסביבה, ציינה כי "זאת החלטה דרמטית והיסטורית משמחת מאד. סוף סוף אנחנו מתחילים לראות שינוי לטובת תושבי חיפה ומפרץ חיפה. השינוי הוא בזכות הלחץ הציבורי המתמשך שבעקבותיו עירית חיפה פרסמה את הדוח החדש שגרם לשופטת לקבל את ההחלטה הדרמטית. גם אם המפעל יערער, אנחנו נמצאים בצומת דרכים היסטורית ומה שהתאפשר בעבר לא יהיה עוד".
ד"ר רויטל גולדשמיד, דוברת "פורום אדם סביבה", מצננת את ההתלהבות מההחלטה וטוענת כי השמחה עוד מוקדמת: "ההחלטה מעידה על ההבנה כי קיום מערך אמוניה במרכז מטרופולין הומה הוא סכנה לבריאות וביטחון הציבור, אך עם זאת זהו מס שפתיים בלבד: בפועל כ-5000 טונות אמוניה במיכל מוגדרים 'עתודה לאומית לשעת חירום' אשר לא ניתן לרוקן, עליהם בית המשפט לא נתן את הדין".
עו"ד גולדמן יו"ר ועדת איכות הסביבה בלשכת עורכי הדין וחברה בצוות המשפטי של תנועת אומ"ץ כבר שבעה מהחלטות של בתי משפט ויודעת שמאבק כשהוא מתחיל הוא נגמר באמת זמן רב לאחר ההחלטה. "כלמודת מאבקים, הכרזות והצהרות, הפסקתי מזמן להתרגש מהן. כמה פעמים שמענו את המשרד להגנת הסביבה מצהיר, שאוטוטו יכריז על מפרץ חיפה אזור נפגע זיהום? גם בתקופתו של אבי גבאי. נו, אז הכריזו? לא! אבל כותרות בעיתון קיבלו – גם קיבלו".
גולדמן כמו דנה משולם ואחרים לא מייחסת שום דבר מההחלטה החשובה שהתקבלה שלשום ליהב או לגורם פוליטי אחר. להיפך היא פותחת מבערים. "מפרץ חיפה היה אי שם בתחתית התודעה הציבורית. ויונה יהב פתאום משחק אותה "ירוק", מה שלא היה בעבר. עד היום הוא תקף אותנו, זלזל בנו, קרא לנו בשמות כמו "הזויים" ופתאום – לפני בחירות – הוא הפך להיות "האביר הירוק". גולדמן מסתערת בעיקר על ההישג שלה ושל חבריה למאבק "אני יכולה לומר שבכל זאת המאבק הסיזיפי שלנו הוא שנשא פרי. כשאני אומרת מאבק של הציבור אני מתכוונת למשל שבשלוש שנים האחרונות – אין לדעתי בית בישראל שלא מכיר את "המותג" בז"ן. כל מהדורת חדשות שמכבדת את עצמה, פותחת עם אירועים שקורים במפרץ חיפה – השריפה בבז"ן לפני כחודש, לפידים בוערים, זיהום והיום מכל האמוניה. זה דבר שלא היה בעבר.

גולדמן נשאבה למאבק ב-2012 יחד עם המחאה החברתית. "איני זוכרת כיצד זה קרה, אך מרגע שקיבלתי את רישיון עריכת הדין – השתמשתי בו לסייע למפרץ חיפה". היא חתומה במסגרת המאבק באופן אישי, כעורכת דין, על מעל 1,000 התנגדויות של תושבי מפרץ חיפה שפגשה ברחוב. "הסתובבנו עם דוכן של מגמה ירוקה וצוות קטן ושכנענו אנשים לחתום על התנגדות להרחבת בז"ן. ומשם כמובן המאבק התרחב לנושא הנמל הנוסף שמחריב את חופי הקריות, לנושא מכל האמוניה שהוא פצצת אטום מתקתקת ובעצם הכל קשור זה בזה – קשר הון-שלטון. נציגי הציבור ובהם יונה יהב ושאר ראשי ערי המפרץ ועד נתניהו – שכזכור התערב לטובת המזהמים ממש לפני 3 חודשים, משרתים את בעלי ההון ולא אותנו – תושבי המפרץ".