"אני גאה בבני שעטוף בדגל המדינה", אמר אביו של רס"מ כמיל שנאן, שנרצח שלשום בבוקר בירושלים במיתחם הר הבית והובא למנוחות בחורפיש. הוא הותיר אחריו הורים וארבעה אחים. אלפים ליוו את כמיל, בן 22 בדרכו האחרונה במה שנראה כמפגן תמיכה בעדה הדרוזית ובמדינת ישראל.

שנאן גויס לפני כשבעה חודשים לשירות קבע במשטרה ושירת כשוטר סיור ביחידת הר הבית של מחוז ירושלים. אביו, ח"כ לשעבר שכיב שנאן, ספד לו "אני גאה בבני, שמונח כאן עטוף בדגל במדינה. ראיתי את הדיווחים על הפיגוע ואת הכותרות, ולא דמיינתי שאני אביו של אחד החללים. הוא לא ענה לטלפון והבנתי שמשהו נורא קרה" מעל הקבר אמר "בשם העם בישראל אני מאחל שתהיה החלל האחרון. תפילתי לבורא העולם כי זה יהיה החלל האחרון. די לבכי ולדמעות. תפילתי לבורא עולם שנחליף את הרובה בפרח".

בהלוויה נכח השר לביטחון פנים גלעד ארדן. "גם אני אדם מאמין אך כאן, עכשיו מול ארונך, שוטר מעולה, גבר צעיר ואמיץ, לוחם אמיץ, שנפל בגבורה על משמרתו – קשה עד מאוד הנחמה. הבוקר בשעה שבע עמדת על משמרתך יחד עם חברך למשמרת האיל סתאוי, בן הכפר מרר. כשוטר במרחב דוד משימתכם הייתה לאבטח את האגן הקדוש מפני הסכנות לחופש הדת שבו אנו מאמינים. אנו מאמינים בו כאחד מערכיה המרכזיים של מדינת ישראל. אנחנו יודעים שהאמונה באל כמו גם בזכותם של ברואיו להכיר ולעבוד אותו, כל אחד כפי הבנתו, היא יסוד מרכזי בדת הדרוזית ויסוד מרכזי באמונתנו, ועל כך בדיוק הגנת בגופך, כמיל. הבוקר בשער המוביל להר הבית, מול המחבלים הארורים והנפשעים, המקדשים את המוות והיונקים מגיל צעיר את ההסתה והשנאה. אבל אחי היקרים, הדרך של כמיל ואמונתו היא זו שניצחה ותנצח, והדרך של המחבלים תובס".

מפכ"ל המשטרה, רב-ניצב רוני אלשיך "כל כך כואב להספיד שוטר צעיר שהתגייס לא מזמן. רק בחודש דצמבר התגייסת וכבר הפכת להיות אהוב על כולם. היום בזמן משמרת השלך, מחבלים בני עוולה ששהו בתוך ההר ירו לעברך ולעבר חבריך וכך מצאת יחד עם מפקדך האיל סתאוי את מותך על משמר ירושלים. עם היוודע הבשורה המרה, ירד אבל גדול על היחידה ועל המדינה כולה".

אחד מבני משפחתו של כמיל, סיפר כי הוא היה אמור להתארס בספטמבר לאישה מדליית אל כרמל. אהב לעזור לכולם. היו לו חלומות לבנות בית עם ארוסתו. הוא אהב את המולדת והארץ. כמיל רצה ללמוד באקדמיה, ולהמשיך להתקדם במשטרה".

ראפע חלבי  מדלית אל כרמל ספד "מקרים שחוצבים את לבבך . . . חודרים עמוק וקורעים את נשמתך, יום עצוב מאוד לעדה הדרוזית בישראל שבני עוולה קטפו בכוח זרוע הטרור הרצחני שני שוטרים צעירים מטובי בניה, שני שוטרים שמלאו את תפקידם מתוך אחריות וחירות בשמירה על הר הבית למניעת אלימות והפרות סדר מכל צד שהוא . . . אך בני עוולה אלה רצחו אותם במכונות יריה של טרוריסטים שפלים. הטרור שוב מכה בנו ושוב אנו משלמים מחיר כבד, אך עלינו למנוע זאת, כי איש לא הרשה לנו לא לדעת בעוד מועד.

בכפרים הדרוזים  לא ניסו לשייך את מוצאם של ההרוגים לכוונות המחבלים. "הם לא ירו בהם בגלל הם דרוזים הטרור לא עושה אבחנה. הטרור ההוא לאנשים מופרעים חולים כאלה שמחפשים דם בכח. עבורם לאר משנה מה יהיה".