לא יפונה מביתו חייב נכה, שהסדיר חובו כלפי הנושה המובטח, בגין חוב לנושה רגיל שהטיל עיקול על הנכס
רשם ההוצאה לפועל, איתי כרמי, מלשכת ההוצאה לפועל חדרה, דחה בקשת נושה רגיל להמשיך בהליך פינוי דירת מגורים, בנסיבות בהן הגיע החייב להסדר חוב עם הנושה המובטח.
בתיק למימוש משכון דירת מגורים, הגיעו הצדדים להסדר פריסת חוב באופן שמנע את פינוי הדירה. נושה רגיל, שהטיל עיקול על הדירה בתיק הוצאה לפועל אחר, ביקש להורות על פינוי החייב ומימוש הדירה חרף ההסדר. בהחלטה הדוחה את הבקשה, תיאר הרשם כרמי כי מעשה יום ביומו מתמנים כונסי נכסים בלשכות ההוצאה לפועל, ופותחים בהליך שתוצאתו אינה מימוש הנכס דווקא, אלא סילוק החוב כלפי הזוכה המובטח בדרך של הסדר. הרשם כרמי קבע כי זוהי הדרך המועדפת, שכן מימוש הנכס אינו המטרה כי אם אמצעי לסילוק החוב, והוסיף, "אם החוב נפרע מבלי לממש את הנכס, באמצעי שחומרתו פחותה, הרי זו היתה כוונת המחוקק".
בהתאם לנתוני התיק מסתכם החוב לזוכה המובטח בסך של 467,044 ש"ח, החוב בתיק הרגיל עומד על סך של 51,766 ש"ח ואלו החוב הכולל של החייב עומד על סך של 552,355 ש"ח. המדובר בחייב נכה וגרוש, המתגורר עם שני בניו הבגירים בנכס והשניים מסייעים בעדו. ניכר בחייב כי הוא עושה או לכל הפחות מעיד על כוונתו לעשות ככל יכולתו לעמוד בהתחייבויותיו, ובכלל זה לפעול לאיחוד תיקיו הרגילים או לתשלום בהם על פי צו חיוב בתשלומים. הרשם כרמי קבע כי משמעות מימוש הנכס בשלב זה, היא הותרת החייב ובני משפחתו ללא קורת גג, וכי זהו מקרה שבו האמצעי אינו מידתי ביחס למטרה, לכל הפחות בעת הזו. עוד הוסיף הרשם בהחלטתו "דומני כי המונח 'משפט צדק' כולל בחובו גם 'אכיפת צדק'. זו הסיבה בשלה הליכי אכיפה רצופים עקרונות מאזנים ובהם: מידתיות והתאמה בין ההליך למטרה; מדרג נקיטת הליכים מהקל לכבד; עקרון תום הלב, ולצד כל אלה ההכרה וההבנה שהליכי הוצאה לפועל יעילים, מוצדקים ומשכך ננקטים, רק עד הנקודה שבה החייב הופך לנטל על החברה. קורת גג כזכות בסיסית ויסודית בתרבות המשפטית שלנו היא כזו שבהעדרה החייב הופך לנטל על החברה. לא בכדי הליכי מימוש של זוכה מובטח שונים בתכלית מהליכי מימוש של זוכה רגיל (מרגע פתיחת התיק ועד המימוש בפועל)".
בנסיבות אלה, דחה הרשם כרמי את הבקשה ולעת הזו ימשיכו החייב ובני משפחתו לגור בדירתם.