בפסק דין  יוצא דופן, דחה בית המשפט המחוזי בחיפה בקשה לתביעה ייצוגית נגד שני פאבים ומנהליהם, בטענה לאי אכיפת החוק למניעת עישון במקומות ציבוריים וחשיפה לעישון. בית המשפט דחה את הבקשה לאחר שבעלי המקום טענו כי למרות המאמצים שלהם למנוע עישון במקום, העירייה לא משתפת פעולה ולא שולחת פקח שיאכוף את החוק. כמו כן, הוכיחו בעלי המקום כי התובע הגיע למקום בחוסר תום לב כשהוא מצויד במצלמה והכין את הקרקע להגשת התביעה.

הבקשה לאישור תביעה ייצוגית בסכום של 20 מיליון שקל הוגשה על ידי אדם שהגדיר עצמו כ"לא מעשן" ואשר ביקר בפאבים "ברברוסה" בקריות וברמת ישי. לטענתו, נתקל במקומות הללו בעישון  מאסיבי ביותר, אשר לכך תרמו גם מאפרות שהונחו על השולחנות ועובדים שגילו חוסר איכפתיות לעישון. כמו כן, המבקש הציג כ-200 צילומים מדפי הפייסבוק בהם נראים אנשים מעשנים במקום.  

באמצעות עורכי הדין צחי פיסטל, אפרת שגיא ועדי ערמן לא הכחישו בעלי הפאבים כי היו אנשים שעישנו בברברוסה, בניגוד להוראות החוק, אולם טענו כי הם והובדים עושים מאמצים למנוע ממבקרי המועדונים לעשן, ואף תולים שלטים האוסרים על עישון. לדבריהם, הם פנו לרשויות המקומיות בנושא העישון מספר פעמים, אולם התברר להם שהפניות הללו חסרות תועלת, כיוון שהרשויות לא הקפידו להגיש תלונות כל אימת שמי מהמבקרים במועדונים סירב לחדול מעישון כשהתבקש לעשות כן. בתצהיר שהגיש אחד המנהלים נכתב: בעבר פנינו לעירייה בבקשה כי יגיע פקח, אך כיוון שלא ניתן כל מענה אכיפתי על ידי עיריית חיפה, אפיק פעילות זו נזנח עם הזמן.  

השופט אלכס קיסרי קיבל את גם את טענות המועדונים, כי המבקש לא בא למקום בתום לב, אלא הכין את עצמו לתביעה, לאחר שבדק קודם לכן בעירייה האם נשלחו פקחים למועדונים הללו ורק אחר כך הגיע בעצמו כשהוא מצויד במכשיר הקלטה . בנוסף נטען, כי כשהתובע הגיע למועדון, לא היו בו מעשנים ואחר כך החלו כמה מהם לעשן. כאשר התובע התלונן כי העישון מפריע לו, הציעו לו לעבור למתחם סגור שאין בו מעשנים, אבל הוא סירב.  בנוסף התברר, כי  אין זו הפעם הראשונה שהמבקש מנסה  את כוחו בדרישה לתביעה ייצוגית מסוג זה..

השופט ציין בפסק דינו, כי תביעה ייצוגית נועדה "לתיקון המצב" , אבל במקרה זה  "התנהלותו של המבקש היא חסרת תום לב ובניגוד למראית העין שהוא מבקש ליצור. ביסודה של בקשת האישור מניעים שאין ולא כלום בינם לבין ניסיון לסייע באכיפת החוק למניעת עישון". השופט דחה את הבקשה וחייב את המבקש בשכר טרחת עורכי הדין בסכום 25,000 שקל.