במפגש ראשון דנו על משמעות השמות הפרטיים של הדיירות והדיירים* הרוב נקראו על שמות הסב והסבתא.

בבית האבות של העדה היהודית הספרדית אימצו את רעיון מפגשי "קהילה צומחת".  אלו פגישות מיוחדות שמטרתם לחולל שינוי בתרבות החיים בבית האבות ולגבש את המחלקות לקהילות עצמיות יותר שכוללות את כל באי המחלקות: הדיירים, הצוות ובני המשפחה.

השבוע נערך מפגש ראשון כזה  באשכולות מוריה, אשכולות הדיור לסיעודיים. על פי החלטת הדיירים כל מפגש יפתח בשיר "ירושלים של זהב" ויסתיים בשיר "הבאנו שלום אליכם"

ארגנה את המפגש חברתי טניה סבסטיאנוב, אחראית תרבות ומפתחת קהילתית של בית האבות. שהסבירה לדיירים מהי  "קהילה צומחת"? מדוע הוחלט לקיים אותה באשכולות הדיור. עוד הוסבר לדיירים שאין חובה להשתתף במפגשים אלא כל דייר מחליט לעצמו.

במפגש הראשון השתתפו גם אדי ברומר, אם אשכולות ומדריכת התעסוקה של המקום, מרפא בעיסוק כרמית רימון , שרה ויינשטיין מלווה רוחנית, סימי חממי עובדת סוציאלית כשכל אחת מהן הציגה את עצמן והשתתפה בשיחה. המפגש כלל גם  פעילות גופנית קלה עם תרגילים לזיכרון וריתמיקה

נושא המפגש היה "שם – משמעות השם".  כל אחד הציג את עצמו בשמו הפרטי והתברר כי רוב הדיירים נקראים על שם הסבתא  או הסבא שלהם. אחר כך היה דיון על ריב במשפחה אחת – זוג צעיר שלא רצה לתת לילדה את השם של סבתא. הדיון היה ער והדיירים שיתפו פעולה.