בלעדי: אם אי אפשר לנצח אותן – אולי נאכל אותן? בקרוב מנת מדוזה עסיסית על השולחן
מדוזות? אולי בקרוב על שולחן האוכל שלנו. חוקרים מ-15 מוסדות מחקר, ביניהם מאוניברסיטת חיפה, זכו במענק של 6 מיליון יורו של האיחוד האירופי כדי לפתח שימושים יישומיים ממדוזות כמו מסננים ביולוגים, מאכל לחוות דגים ואפילו – תוספת לקולינריה המערבית
נחילי המדוזות הרבים בשנים האחרונות מלווים תמיד באותה תהייה – חבל שאין שום תועלת במדוזות. צוות של מדענים, כולל מדענים מאוניברסיטת חיפה, מנסים כעת למצוא מה כן אפשר לעשות עם המדוזות. על הפרק: מוצרי קוסמטיקה, מסננים ביולוגיים ואפילו מנת מדוזה עסיסית. "ההתחממות של מי הים יחד עם דייג יתר הם חלק מהסיבות שגרמו למדוזות לפרוח. כעת אנחנו רוצים לבחון אם גם אנחנו יכולים ליהנות מהפריחה הזו", אמר ד"ר דרור אנג'ל מאוניברסיטת חיפה, השותף הישראלי של הפרויקט.
למרות שהן נמצאות על כדור הארץ למעלה מ-40 מיליון שנים, החוקרים עדיין לא יודעים מספיק על המדוזות, הסיבות להתרבותן, מסלולי הנדידה שלהן ועוד. כרגע הן פוגעות בתיירות, בתחנות כוח, הן צורבות, אחרות רעילות ובודדות נמצאות ברשימה היוקרתית של בעלי החיים הארסיים ביותר על פני כדור הארץ. אולם עד כה לא מצאנו כמעט שום דבר מועיל לעשות עם הכמות הבלתי נתפסת של יצורי הג'לי שבים.
הצוות של אוניברסיטת חיפה, בראשות ד"ר אנג'ל ובהשתתפות ד"ר שירה פרימן, יבחן את האפשרות להפוך את המדוזות למסנן ביולוגי למיקרו-פלסטיק. צוותים אחרים בפרויקט ינסו לבחון את האפשרות להשתמש במדוזות כמזון לגידול דגים. צוות אחר יבדוק כיצד ניתן להפיק מהמדוזות קולגן להכנת תכשירים קוסמטיים. וכמובן, שהחוקרים לא מוותרים על האפשרות לבחון את היכולת שלהם – ושלנו – ליהנות ממדוזה כמאכל לבני אדם. "יש מקומות, בעיקר במזרח, שהמדוזה היא גם כך חלק מהמטבח המקומי. הצעד הראשון הוא כמובן להיפטר מהמרקם הרירי", אמרו החוקרים, "ואז – בתיאבון!".
"אפשר כמובן להשתמש במדוזות לשימושים נוספים. כעת רק נותר לנו לראות כיצד אנחנו משתמשים לטובתנו בביו-מאסה האדירה הזו שנמצאת ממש לפתחינו".